מבנה המבחן הפסיכומטרי ומטרותיו

מטרתו הראשונה של המבחן הפסיכומטרי היא לשמש כלי מיון של מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה. ציון הסכם אשר מפרסמות המכללות והאוניברסיטאות בתנאי הקבלה שלהן לחוגים השונים הוא ציון אליו משווים המועמדים את ציון הפסיכומטרי הכללי שקבלו יחד עם שקלול ציוני תעודת הבגרות.
ציון הסכם שיפרסמו המכללות והאוניברסיטאות לכל חוג נגזר מהרמה הלימודית שדורש החוג ומיוקרתו, משמע, מכמות האנשים אשר מעוניינים להירשם אליו (למשל לימודי פסיכולוגיה הינם לימודים מבוקשים ביותר ולכן ציון הסכם לקבלה עולה בכל שנה).
המשמעות של הדבר היא שציון הסכם יכול להשתנות ממוסד לימוד אחד למשנהו ואפילו בתוך אותו מוסד לימוד משנה לשנה. מה שלא משתנה הוא העובדה שציון גבוהה בפסיכומטרי וציוני בגרות גבוהים יפתחו בפני המועמד יותר אפשרויות לימוד.

אמנם מטרתו המרכזית של המבחן הפסיכומטרי היא לשמש מבחן מיון למועמדים ללימודים, אולם הוא מתהדר בכך שהוא בוחן גם תכונות אופי שונות הדרושות על מנת להצליח בלימודים אקדמיים. הפרמטרים אותם בוחן הפסיכומטרי מעבר לידע הינם התמודדות עם לחץ, התמודדות עם לוח זמנים מוגדר, יכולת לעבור במהירות מנושא לנושא ועוד.
כמו כן מבחינה פסיכולוגית ההתמודדות עם הבחינה הפסיכומטרית מצביעה על מוטיבציה של המועמד, השקעה בלימודים, יכולת לקלוט חומר חדש ויצירתיות.
מי שתוהה כיצד תכונות אלו באות לידי ביטוי במבחן הפסיכומטרי שעל פניו בוחן ידע בלבד התשובה מצוייה במבנה הבחינה אשר מכיל (לפי נתונים של המרכז לבחינות והערכה) 45% של שאלות קלות, 35% שאלות בינוניות ו- 20% שאלות קשות - משמע, ההצלחה בשאלות הקלות ואפילו הבינוניות אינה מבוססת ידע כי לוקחים בחשבון שרוב האוכלוסיה תליח לפתור אותן, השוני נובע מאותן תכונות נוספות ופרמטרים כגון התמודות עם לחץ, תושייה ועמידה בזמנים.

לשאלה זו אין תשובה חד משמעית ולמעשה הדעות אפילו חלוקות בנושא.
המתנגדים לטענה זו גורסים כי המבחן אינו שיוויוני והוא מפלה לרעה אוכלוסיות מיעוט. אותן אוכלוסיות כגון עולים חדשים או ערביי ישראל אשר ניגשים למבחן צריכים לבחור באיזו שפה לעבור את המבחן - הבעיה היא שהשפה העברית לא תמיד שגורה בפיהם וגם אם כן, לא ברמה המתבקשת לצורך הצלחה במבחן, יחד עם זאת גם שפת אימם אינה ברמה גבוהה שכן הם אינם מתרגלים אותה.
בנוסף, קורסי ההכנה לפסיכומטרי הביאו לעליה ברמת המבחן וכעת מי שאינו יכול להרשות לעצמו ללמוד לפסיכומטרי במסגרת קורס פסיכומטרי יתקשה מאד להצליח בבחינה.
התומכים בבחינה הפסיכומטרית גורסים כי מדובר בכלי יעיל ושיוויוני שיכולת החיזוי שלו להצלחה בלימודים אקדמיים מוכחת. כמו כן המוסדות להשכלה גבוהה טרם מצאו כלי אחר שיסייע להם במיון מועמדים.

המבחן הפסיכומטרי מורכב מבחינה של שלושה נושאים: חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית. לכל נושא מוקדשים במהלך הבחינה שני פרקים (שתי חוברות מבחן) וכן כל נבחן מקבל שני פרקים נוספים - פיילוט (העוסקים באחד משלושת הנושאים) אשר מיועדים לצורכי סטטיסטיקה.
השאלות בבחינה הן שאלות אמריקאיות (שאלות סגורות) וכל נבחן מקבל בכל זמן נתון פרק אחר לפתור כך שלא ניתן ולא רצוי להעתיק את התשובות מהשכנים.
לכל פרק בחינה מוקדשות 25 דקות, וסה"כ אורך המבחן הינו שלוש שעות ועשרים דקות.

פרק חשיבה כמותית - הפרק הכמותי כולל 25 שאלות במגוון נושאים: בעיות אחוזים, בעיות מתמטיות, שאלות יחס, אלגברה, גיאומטריה, הסקת מסקנות מתרשים וכדומה.
פרק חשיבה מילולית - הפרק המילולי כולל 30 שאלות במגוון נושאים בהם: השלמת משפטים, אוצר מילים, החלפת אותיות, הבנת הנקרא, אנלוגיות, שאלות היגיון, שאלות פ.ט.ל ועוד.
פרק אנגלית - הפרק באנגלית כולל 27-29 שאלות בנושאים שונים כגון אוצר מילים, מילים נרדפות, השלמת משפטים וניתוח קטעי הבנת הנקרא.