חרדת בחינות - מה זה ואיך מתגברים עליה?

חרדת הבחינות כשמה כן היא – חרדה המתעוררת לפני או בזמן מבחנים (או כל סיטואציה אחרת בה נמדד הפרט, על ידיעותיו ותפקודו) ובייחוד במבחנים גדולים - כמבחן הפסיכומטרי, לדוגמא.

החרדה מתבטאת במגוון אופנים: במישור הפיזי היא יכולה לגרום להזעה, רעידות, יובש, דפיקות לב מואצות, בחילות וכו', במישור הרגשי היא מעוררת בנו תחושות של פחד, לחץ, דאגנות יתר וכיו"ב, ובמישור הקוגניטיבי היא מתבטאת בשכחה, בלק-אאוטים, בלבול, חוסר ריכוז וכדומה.

חרדת הבחינות פוגעת, כמובן, במידת ההצלחה בבחינה, כך שמעבר לתחושות הרגשיות והפיזיות הלא נעימות הנלוות אליה, היא יכולה לפגוע פגיעה ממשית בהערכת יכולתו של הנבחן. לכן, כדאי מאד לטפל בבעיה זו.

כיוון שקיימים מגוון טיפולים קלים, מהירים ופשוטים לחרדת הבחינות, אין שום סיבה לדחות את הטיפול בבעיה – למעשה, כבר למבחן הבא שלכם תוכלו להגיע רגועים ושלווים ולהוציא את הציון לו אתם ראויים, באם תבחרו להפסיק להתחמק, ולהתגבר על חרדת הבחינות.

אף אחד לא יודע את הסיבות המדויקות להופעתה של חרדת הבחינות, וסביר להניח כי יש מגוון סיבות אשר יכולות לגרום להופעתה. ראשית כל, הקהל משפיע על אופן ביצוע משימות, ועובדה זו נכונה לא רק לבני אדם, ואף לא רק למשפחת היונקים, שכן אפילו מקקים (תיקנים) רצים לאט יותר כשמקקים אחרים צופים בהם. בהינתן כי בבחינות לא "סתם" קהל צופה בנו,  אלא קהל שיפוטי, המודד ומעריך את ביצועינו, ברור מדוע תיתכן השפעה על התוצאה, ומדוע אף עלולה להתעורר חרדה.

כמו כן, נמצא כי חרדת הבחינות קשורה, לעיתים, לתכונות ומאפיינים אישיותיים – אנשים פרפקציוניסטיים, למשל, צפויים לסבול ממנה יותר, כמו גם אנשים עם נטייה לאובססיביות, אנשים עם נטייה חזקה לריצוי הסביבה, ואלו הסובלים מלקויות למידה שונות או הפרעות קשב וריכוז.

גם דרישות קפדניות מצד הסביבה (הורים, מורים וכו') יכולים לעורר את חרדת הבחינות.

כמו כן, ייתכן כי הופעתה של חרדת הבחינות היא, למעשה, שיבוש קל בתהליך אדפטיבי – שכן, רמות מסוימות ולא גבוהות של לחץ הן גורם המשפר את התפקוד בכללותו ואת ההצלחה במבחנים בפרט.

למעשה, אם נדמיין עקומה נורמלית (עקומת פעמון), בה ציר ה-X  מסמן את מידת הלחץ וציר ה-Y  את מידת התפקוד (ובהשאלה – ההצלחה בבחינה) נגלה כי מידה בינונית של לחץ מובילה לתפקוד הטוב ביותר. ועל כן, הטיפול בחרדת הבחינות לא ינסה להעלים לחלוטין כל זכר ללחץ והדחק, אלא, פשוט, ינסה להורידו לרמות מעט נמוכות יותר.

אם החלטתם לטפל בחרדת הבחינות התוקפת אתכם, תוכלו לבחור מבין מגוון נרחב של טיפולים יעילים:

קיימים שלל טיפולים קוגניטיביים והתנהגותיים מתאימים (CBT – Cognitive Behavioral Therapy), טיפולי ביופידבק (בהן האדם מתחבר עם אלקטרודות לצג מחשב, ולומד להכיר ולשלוט על רמת העוררות והחרדה שלו), טיפולים תרופתיים שונים, טיפולים דינמיים ורגשיים, וטיפול ב-EMDR (Eye Movement Desensitization and Reprocessing) – טיפול בו באמצעות תנועות עיניים מנוגדות לומדים לעבד מחדש ולהקהות את השפעתם של חוויות או זיכרונות טראומטיים (כגון זיכרון כאוב של כישלון במבחן בילדות).

ניתן לראות, אם כן, כי כל אחד יכול לבחור את הטיפול המתאים לו ביותר, ולהתגבר בקלות, ובדרך כלל תוך זמן קצר יחסית, על הבעייתיות של חרדת הבחינות.

כמו כן, אם אין  ברצונכם לקבל טיפול מקצועי, ישנן מספר פעילויות פשוטות אותן ניתן לבצע לבד, אשר יכולות להקל על החרדה – ניתן להשתמש בדמיון מודרך, טרם הבחינה ובמהלכה, ורצוי מאד גם להקפיד על נשימות בטניות עמוקות, מיד עם תחילת הבחינה. כמו כן, קיימים תוספי מזון טבעיים, כגון "רגיעון" אותם ניתן לרכוש בכל בית מרקחת, ולקחת טרם תחילת הבחינה.

לסיכום, אם אתם סובלים מחרדת בחינות – כדאי מאד לטפל בבעיה, ולא להמשיך ולגרור אותה, או לנסות ולהתחמק מכל סיטואציה העלולה לעורר אותה.

ראשית כל כדי לזכור כי אין שום בושה בחרדה זו, וכי רבים וטובים סובלים (או סבלו) ממנה, וכי היא טבעית ונפוצה. כמו כן, כדאי לזכור כי לא כל תחושת לחץ קלה מעידה על חרדת בחינות, וכי ייתכן כי הלחץ אותו אתם חווים טרם בחינה הוא בהחלט במידה התורמת לתפקוד.

בהנחה כי אובחנתם כסובלים מהחרדה (ואין הכוונה לאבחנה עצמית) תוכלו לבחור טיפול המתאים לכם מבין שלל הטיפולים המוצעים, ולפתור את החרדה תוך חודשים אחדים. אז אל תתנו לבעיה קלה לפתרון זו להשאיר אתכם מאחור, ולפגוע בפוטנציאל ההצלחה שלכם – בואו לטפל בחרדת הבחינות – ותתחילו להוציא מעצמכם את המקסימום!