חשיבות החינוך לגיל הרך

בתחומי הפסיכולוגיה והחינוך נהוג לייחס חשיבות רבה לגיל הרך בכל הנוגע להתפתחותו הרגשית, השכלית והחברתית של הילד. זו הסיבה שפעוטות (ילדים בגילאי 3-6) משובצים בגני ילדים. תפקידו של גן הילדים הוא להנחיל לפעוטות מיומנויות חיברות, משחק, משמעת, ציור, מוזיקה ועוד. גן הילדים הוא מקום מפגשם המשמעותי הראשון של הפעוטות עם קבוצת בני גילם. עד הגיעם לגן הילדים, מבלים הפעוטות את רוב שעות היום שלהם בבית הוריהם.

גן הילדים מאפשר אינטראקציה חברתית בין ילדים המצויים בתקופת הגיל הרך לבני גילם ובאופן זה, הוא מאפשר להם רכישת מיומנויות חברתיות הכוללות משחק קבוצתי, שיתוף ועזרה לזולת. לגן הילדים תפקיד נוסף, הגלום בהכנתם למסגרת הבית ספרית. הפעילות הנערכת בגן הילדים מעודדת את כושר הריכוז והקשב של הפעוט ומפתחת את יכולתו לפעול על פי הוראות.

כמו כן, היא מסייעת לו ברכישת מושגי יסוד בתחומים רבים ומגוונים כגון מדע, טבע, חשבון, לשון ואמנות. כמשתמע מן הכתוב לעיל, לגנן/גננת ולאנשי המקצוע בתחום החינוך לגיל הרך תפקיד מפתח בחינוכו של דור העתיד ובעיצוב אישיותו.

לימודי חינוך לגיל הרך נועדו להקנות לבוגריהם ידע תיאורטי רחב ועדכני בתחומי החינוך והפסיכולוגיה ההתפתחותית, לצד כלים מעשיים שישרתו אותם בבואם לחנך ילדים המצויים בתקופת גיל זו. הלימודים עוסקים בעיצוב והתאמת הסביבה החינוכית וסדר היום לצורכי הילד ויכולותיו, פסיכולוגיה גילאית, פיתוח תכנית לימודים תואמת התפתחות, מיומנויות תקשורת עם הורים, ניהול מסגרות חינוכיות (גן, מעונות יום, פעוטונים ומסגרות פרטיות), ניהול צוות ועוד.

לימודי חינוך לגיל הרך מפתחים את יכולתם של לומדיהם להכיר ולהבין את צרכיו, עולמו הרגשי ודרכי החשיבה והלמידה של הפעוט וכן את יכולתם לבנות תכנית לימודים ולעצב סביבה חינוכית בהתאם לכך. הלימודים מכשירים את בוגריהם לשמש כמחנכים המבינים את עולמו הפנימי של הילד ופועלים מתוך אחריות מקצועית. תלמידי חינוך לגיל הרך לומדים את עולמו הפנימי של הפעוט מתוך הקשה והתבוננות. מאחר ואחת ממטרותיו של גן הילדים היא לחשוף את הפעוט לתחומי דעת שונים, לומדים תלמידי חינוך לגיל הרך כל שעליהם לדעת בנוגע  לאופן הלימוד של תחומי דעת אלו. בין היתר, לומדים תלמידי חינוך לגיל הרך כיצד לאפשר לפעוטות לרכוש מושגים ומיומנויות בתחומי הדעת השונים בתוך הקשרי החיים המשמעותיים שלהם.

מטרתם של לימודי חינוך לגיל הרך היא עידוד וטיפוח הלמידה וההתפתחות של כל ילד וילד,  באמצעות בניית סביבה חינוכית מאתגרת, מעניינת  ומותאמת להבדלים האינדיבידואלים השוררים ביניהם מחד, ולקבוצה כולה מאידך. הנחת היסוד העומדת בבסיסם של לימודי חינוך לגיל הרך היא כי סביבה חינוכית המעודדת למידה והתפתחות ומעוררת סקרנות וחקרנות תתרום להסתגלות הפרט לחברה בעתיד.

לימודי חינוך לגיל הרך שמים דגש על התנסות מעשית מתוך אמונה כי לא ניתן ללמוד אודות עולמם הפנימי, התנהגותם, צרכיהם, התפתחותם, רעיונותיהם, רגשותיהם, כישוריהם ודרכי הלמידה של הפעוטות, מבלי להימצא בקרבתם ולעקוב אחריהם מקרוב. התנסות מעשית זו כוללת את שיבוצם של תלמידי חינוך לגיל הרך במסגרות חינוך לגיל הרך והיא מלווה בהדרכה אישית וקבוצתית. למעשה, על פי דרישות משרד החינוך, השנה הרביעית במסלול לתואר ראשון בחינוך הגיל הרך היא שנת התמחות (סטאז').