יחסי הגומלין שבין הגוף והנפש נחקרים במסגרת הפסיכולוגיה הרפואית. מאחר והאדם מגיב באופן נפשי ורגשי לאירועים שקורים בגופו כגון פציעות, טראומות גופניות, ומחלות. הנחת היסוד של הגישה היא שהאדם בריא ומאוזן מטבעו, והאירוע הגופני הוא שיצר את חוסר האיזון.
על כן, מתמקדת הפסיכולוגיה הרפואית בהבנת הקשרים שבין המשתנים הפיזיולוגיים של הגוף לבין המשתנים הנפשיים כגון רגשות, תהליכי חשיבה, והתנהגויות. הקשרים הללו הם דו כיווניים, קרי אירועים גופניים מקרינים על המצב הנפשי, והמצב הנפשי מקרין על המצב הגופני.
הגישה בפסיכולוגיה הרפואית התגבשה על מנת לעזור ולתמוך באדם שנקלע למשבר נפשי עקב מצוקה גופנית, ולעזור לו לחזור לאיזון הטוב ביותר אליו יכול, ובו זמנית להשפיע על הבריאות וההחלמה באמצעים נפשיים.
לאחר סיום לימודי התואר השני בפסיכולוגיה רפואית, נדרשת התמחות של כשנתיים בפיקוח משרד הבריאות, שבסיומה מתקיים מבחן המהווה תנאי להסמכה ולקבלת רישיון כפסיכולוג רפואי ממשרד הבריאות.
*הענקת התואר מותנית באישור המל"ג, כמקובל בתכניות לימודים חדשות