תואר שני בהגירה ושילוב חברתי

מדינות מפותחות רבות בעולם מתמודדות עם גלי הגירה גדולים וכמעט בלתי נפסקים ממדינות מתפתחות, ותופעת ההגירה בין המדינות המפותחות עצמן נמצאת אף היא בעלייה מתמדת.

ישראל, כמדינה שנוסדה על עיקרון קיבוץ הגלויות, היא, למעשה, מדינת מהגרים, שכן רוב אזרחיה היהודים אינם נמצאים פה מדורי דורות – אלא כשניים – שלושה דורות לכל היותר. יתירה מכך – ההגירה אל ישראל לא נפסקת, ורק בשנים האחרונות ידעה המדינה גלי עליה רבים מאתיופיה וממדינות ברה"מ לשעבר, כמו גם טפטופי עולים מתמשכים ממדינות אמריקה ואירופה.

ההגירה משפיעה על שלל רבדים בחברה הקולטת – על הכלכלה, על המרקם החברתי, על הפוליטיקה וכיו"ב, ועל כן יש חשיבות רבה בלימודים ומחקר של תחום זה, שכן מחקרים על ההגירה יכולים לעזור לנו לקלוט את המהגרים בצורה טובה יותר – כך שהם ישתלבו בקלות ובמהירות בחברה ויוכלו לתרום לה, מבלי לאבד או לוותר על זהותם המקורית.

לימודי תואר שני בהגירה ושילוב חברתי מיועדים לאקדמאים ואנשי מקצוע מתחומים שונים, המעוניינים להשתלב במחקר בתחום ובעבודות בו – בארגונים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים, ולעצב ולהוביל את מדיניות ההגירה לישראל, את השירותים הניתנים למהגרים ואת הליכי קליטתם ושילובם בחברה.

הלימודים מתאימים במיוחד לבוגרי תואר בפסיכולוגיה, כלכלה, משפטים, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית, סוציולוגיה, חינוך ותחומים קרובים נוספים, המבקשים להתמחות בתחום. אם אתם מתעניינים בלימודי התואר השני בהגירה ושילוב חברתי, ייתכן כי תגלו עניין גם בלימודי תואר שני במנהל ומדיניות ציבורית, תואר שני בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה,  תואר שני במדעי המדינה ותארים שניים נוספים מתחומי מדעי החברה.

תנאי הקבלה ללימודי הגירה ושילוב חברתי לתואר שני יכולים להשתנות בין מכללות ומוסדות לימוד שונים בתחום, אך דרישות הסף לקבלה כוללות, כמובן, תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר, בממוצע ציונים של 80 ומעלה (בחלק ממוסדות הלימוד נדרש ממוצע ציונים גבוה יותר על מנת להתקבל ללימודים).

מועמדים אשר אינם מגיעים מתחומי מדעי החברה נדרשים, לעיתים, להשלים מספר קורסי מבוא בסיסיים, על מנת שיוכלו להשתלב בלימודים. מכללות אחדות אף מקיימות מבחני קבלה ייעודיים (כגון מבחן באנגלית, לדוגמא), ולעיתים אף נדרשים המועמדים לעבור ראיון קבלה אישי, הבודק את מידת התאמתם ללימודים ולעיסוק בתחום.

משך לימודי תואר שני בהגירה ושילוב חברתי הוא שנתיים (ארבעה סמסטרים), אולם מכללות אחדות מאפשרות לסטודנטים למשוך את הלימודים על פני שנה נוספת, בהתאם לנהלים הקיימים במוסד הלימודים.

אם גם אתם מעוניינים להצטרף ללימודים ייחודיים ומרתקים אלו, אך חוששים כי סדר יומכם המלא והעמוס יקשה עליכם לעשות כן – יש לנו חדשות שוודאי תשמחו לשמוע: חלק מהמכללות ומוסדות הלימוד בתחום מציעים אפשרות ללימודי ערב, אשר נבנו במיוחד על מנת לאפשר לאנשים עובדים לשלב עבודה עם לימודים.

תכנית הלימודים בתואר שני בהגירה ושילוב חברתי היא עשירה ומגוונת, והסטודנטים נהנים מרכישת ידע אינטר-דיסציפלינרי בשלל תחומים מרתקים. בדרך כלל כוללת תכנית הלימודים מספר קורסי חובה (בהם קורסי בסיס ומבואות, כמו גם קורסים מתודולוגים), קורסי בחירה ממגוון נושאים מרתקים, השתתפות בסמינר מחקר (מבין שלל אפשרויות) וביצוע של פרויקט יישומי. חלק מהמכללות בתחום אף מציעות לסטודנטים חוויה ייחודית – השתתפות בסמינרים בינלאומיים בארצות ניכר (השתתפות זו אינה חובה, כמובן).

לימודי MA בהגירה ושילוב חברתי כוללים, בד"כ, את הנושאים הבאים: הגירה ורב תרבותיות – היבטים לאומיים, מגדריים ועדתיים, הגירה וגלובליזציה, הגירה והמגזר השלישי, שיטות מחקר איכותניות, שיטות מחקר כמותניות, הגירה בישראל, הגירה וסטייה, השתלבות מהגרים בחברה הקולטת, מדיניות העלייה והקליטה בישראל, מדיניות הגירה מסביב לעולם, הגירה וחינוך, ועוד שלל נושאי לימוד מרתקים, אשר יקנו לבוגרים בידע רב בתחומי ההגירה, ויכשירו אותם למחקר ועבודה ארגונים העוסקים בהגירה ובשילוב חברתי.

בוגרי לימודי הגירה ושילוב חברתי לתואר שני, אשר יעמדו בהצלחה בכל דרישותיהם, יהיו זכאים לתעודת תואר שני - מוסמך (M.A) בהגירה ושילוב חברתי, מטעם המכללה או האוניברסיטה בה השלימו את לימודיהם.

בסיום תואר שני בהגירה ושילוב חברתי יוכלו הבוגרים להשתלב בעבודות מרתקות בארגונים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים העוסקים בהגירה ובשילוב חברתי – במשרדי ממשלה ובמועצות מקומיות, בלשכות הרווחה ובעמותות לסיוע, קידום ושילוב מהגרים ופליטים, במתנ"סים, בארגונים בין לאומיים השונים הפועלים בתחום, בארגוני עולים, ואף בחברות ועסקים פרטיים, המעוניינים לפנות אל אוכלוסיית המהגרים.

כן יוכלו הבוגרים להשתלב בעבודות מחקר והוראה – באוניברסיטאות, מכללות ומכוני מחקר, בארץ ובעולם.